שאלות תשובות

בישראל יש מספר שיטות טעינה קיימות. אחת מהם היא באמצעות חיבור ישיר לשקע החשמל וללא בקר ומערכת בטיחות. היא בדרך כלל משמשת לאופניים חשמליים או קורקינטים חשמליים. מצב זה אינו מותר בישראל ובמדינות רבות אחרות. אפשרות נוספת היא טעינה איטית באמצעות כבר טעינה המתחבר לשקע רגיל כאשר הכבל הינו גם בקר. האופציה השלישית והנפוצה ביותר היא סוג טעינה AC המאפשר שימוש בתשתית חשמל של 7 עד 22 KW. עמדת טעינה זו מתקינים בדרך כלל על חומה או עמוד ואלו נפוצות בעיקר בקרב עמדות טעינה פרטיות. עמדות ציבוריות יהיו הסוג הרביעי והן מסוג DC. עמדת טעינה זו מהירה יותר משמעותית וכרוכה בעלויות תחזוקה והתקנה משמעותיות.

להתקנת עמדת טעינה ביתית יתרונות רבים, ביניהם נוחות וזמינות. בנוסף צריכת חשמל ביתית תעלה לכם פחות מאשר שימוש בעמדת טעינה ציבורית. בזמן שאתם ישנים תוכלו לחבר את הרכב לעמדת הטעינה לאורך הלילה ולייעל את הזמן שלכם.

בתי עסק שונים הרוצים לשדר קדמה ודאגה לסביבה ו/או רוצים להעניק שירות טוב יותר ללקוחותיהם ועובדיהם, יוכלו להתקין עמדות טעינה לרכב חשמלי בבית העסק. בדרך כלל יהיה צורך לעמוד בתנאי בטיחות מתקדמים יותר ובמידה ומדובר בחשמל בבניין משותף צריך אישור מטעם בעל/ועד הבניין.

התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי בבית תארך מספר שעות ועד יום עבודה בדרך כלל, תלוי באופן ההתקנה והשירותים הנדרשים במקום. התקנה של עמדה כזו בבית העסק או כאשר נדרשים אנשי מקצוע נוספים לביצוע שיפוץ, חציבות או שירותים נוספים – עשויה לארוך עד כמה ימים.

עלות של עמדת טעינה לרכב חשמלי תהיה באזור 2500 ₪ עבור העמדה עצמה. עלויות ההתקנה עשויות להיות באזור 2000 עד 3000 ₪ בממוצע. במידה ונדרשת חציבה או העלאת מרצפות, כבל ארוך יותר או שדרוג מערכות החשמל במקום המחיר עשוי להיות יקר במאות שקלים לכל מטר עבודה. במידה ואין חומה או גדר עליהם ניתן להתקין את העמדה יהיה צורך ברכישת עמוד ייעודי שעלויות קרוב ל1000 שקלים.

עלות הטעינה של רכב חשמלי נעה באזור 57 אג' לכל קוט"ש. חשוב לקחת בחשבון כי העלויות עשויות להשתנות בהתאם לפרמטרים שונים ובלילה למשל העלויות נמוכות יותר משעות הפסגה במהלך היום. בכל מקרה חשמל זול יותר מדלק ולכן מדובר בחיסכון משמעותי לבעל הרכב.

כיום פרוסות מגוון עמדות טעינה ציבוריות ברחבי הארץ, עדיין מס' העמדות רחוק מאוד מכמות תחנות הדלק הקיימות לרכבי הבנזין והדיזל כמובן. השימוש בעמדות הטעינה הציבוריות יהיה באמצעות צ'יפ או מנוי מיוחד של החברה שיופעל באמצעות אפליקציה בדרך כלל. אפשרות נוספת היא באמצעות חד פעמי בעמדה. הטעינה במרבית התחנות הציבוריות יהיה מסוג DC, כלומר טעינה מהירה של המצבר ובדרך כלל לא תצטרכו לחכות יותר משעה עד לטעינה כמעט מלאה.

כיום יש כ-15 עמדות טעינה הפרוסות ברחבי הארץ המיועדות אך ורק לרכבי טסלה. העמדות פרוסות מאילת ועד קריית שמונה ונחשבות לעמדות מהירות במיוחד אך שוב, נכון להיום רק רכבי טסלה רשאים להשתמש בהן.

ככל שהסוללה גדולה יותר כך יהיה ניתן להשתמש בה לנסיעות ארוכות יותר. בגדול רכבים חשמליים אינם מיועדים לנסיעות ארוכות אלא יותר לנסיעות יומיומיות קצרות לסידורים/עבודה וכו'. רכבים עם מצבר ממוצע יכולים לנסוע בין 250 ל-400 ק"מ בדרך כלל מה שעשוי להספיק לבעל הרכב הממוצע לנסיעות היומיות. למרות זאת, הוא יצטרך במהלך הלילה לדאוג להטעין את הרכב כדי להשתמש בו גם למחרת. נסיעה מהירה יותר ברכב תצרוך יותר חשמל ולכן תקצר את חיי הטעינה וטווח הנסיעה. כמו כן מזג אוויר קר גם כן עשוי להשפיע על קיצור זמן השימוש במצבר וכן בקרת אקלים ברכב עשויה לצרוך חשמל גם כן. גיל הסוללה גם כן עשוי להשפיע שכן בכל שנה יש בלאי של 2% לערך מאיכות הסוללה.

באופן כללי רכב חשמלי נחשב לזול יותר לתחזוקה מאשר מקבילו בבנזין. לרכב יש פחות חלקים ועלויות ההחלפה זולות יותר בדרך כלל. הרכב נקי יותר ונעים יותר לעבודה וגם חשמל עולה הרבה פחות מאשר דלק מה שיחסוך לכם בין מאות לאלפי שקלים בחודש רק בהקשר הזה.

סוללה מרוקנת יכול להיות דבר לא נעים אבל זה כמו להיתקע עם רכב בלי דלק. סביר להניח שלא תתקעו עם רכב בלי דלק כיוון שתלכו לתדלק שתהיו לקראת סיום. עם רכבים חשמליים לא יוצאים להרפתקאות עם נסיעות ארוכות ובדרך כלל שמים אותם לטעינה בלילה אלא אם כן החלטתם לקחת את הרכב לטיול ברכבי הארץ. במקרה כזה או במידה ושכחתם להטעין את הרכב בלילה תצטרכו לחפש עמדת טעינה קרובה לרכב חשמלי ולהטעין את הרכב בעמדת טעינה ציבורית. בדומה לרכב בנזין המדליק נורת אזהרה כאשר יש מעט דלק ברכב, כך גם ברכב החשמלי נורה זו תדלק כאשר יהיה מעט חשמל בסוללה. עם זאת, חשוב להבין כי במקרה כזה הסוללה לא באמת מרוקנת עד הסוף כיוון שהיא תמיד תטען אספקה רזרבית כמנגנון הגנה על הסוללה כך שיהיה לכם עוד מרחק קצר לנסוע עד עמדת הטעינה הקרובה.